חידשתי את רשיון הנהיגה
רציתי לשתף אתכם בחוויה האולטימטיבית של חידוש רשיון נהיגה בישראל.
למי שעוד לא התנסה בכך - הנה הסיפור שלי.
בישראל, יש לחדש את רשיון הנהיגה בכל עשר שנים.
זה מתחיל בקבלת מכתב מרשות הרישוי שמספר לך על כך ודורש ממך לשלם סכום של שלוש מאות ומשהו ש"ח! ניחא, אמנם יקר מעט לטעמי בשביל הזכות לאחוז בכרטיס פלאסטיק מחודש, אבל כלמוד סבל ממדינה שעושקת את תושביה, נפרדתי בסניף בנק הדואר המקומי גם מסכום זה.
לא הספקתי לקחת את הטופס החתום מפקידת הבנק המסורה (באמת), והיא עוד מוסיפה, "אל תשכח ללכת להצטלם!" "להצטלם?" שאלתי, הרי הצטלמתי אז, בקניון, לפני עשר שנים! , "כן" אמרה אלין הפקידה, "אבל צריך מחדש. יש לך את כל הפרטים על הטופס."
קראתי וראיתי שיש תחתנת צילום בכרמיאל. וכך ביום ראשון אחד, הודעתי בעבודה שאאחר, ושמתי פעמי לכאמיאל, להצטלם. הגעתי בתשע ומשהו, סמוך לפתיחת החנות, ואת פני קידם שלט בכתב יד - "מצטערים, המחשב/מצלמה של משרד הרישוי לא תקין" טוב, אלך לעשות סידור אחר אמרתי לעצמי והלכתי למומו מתקן מכסחות הדשא, אלא שהוא החליט לקום מאוחר באותו יום. צילצלתי שוב לחנות האופטיקה "כן, תיקנו את המכונה אתה יכול לבוא" באתי, תור ארוך קידם את פני ובתחילתו - שלט אחר, אבל עם אותו נוסח " המכונה מקולקלת" "תלך תנסה בלב המפרץ" אמרה לי הזבנית.
נכנסתי לרכב, קרעתי את כרטיס החנייה ששילמתי עליו סתם, והתחלתי לסוע לכוון לב המפרץ. כשהגעתי לשם (חנייה בחינם) , קידם את פני תור של מעל מאה בני אדם מכל קצווי צפון המדינה שחיכה לצילום המיוחל. ראיתי שאם אחכה איתם כבר לא אגיע מאוחר לעבודה, אלא לא אגיע כלל. ולכן המשכתי לאחר כבוד ושלוש שעות של הפסד עבודה למשרד.
למחרת קמתי מוקדם והתייצבתי מצוייד ב"זקן והים" של המינגווי שעתיים לפני פתיחת החנות בלב המפרץ (קניון סמוך לצומת הצ'ק פוסט, בחיפה, שספג פגיעה ישירה של טיל במלחמת המפרץ והטיל לא התפוצץ)
חושבים שהייתי הראשון? טעיתם! שני פנסיונרים , שעיתותיהם בידם הקדימו אותי.
וככה שעתיים הולכתי עם הדג הגדול שגורר את סנטיאגו הדייג הזקן ברחבי האוקיאנוס עד שהגיע טניה, הצלמת בחנות שהחלה מחלקת מספרים. כן ממש כמו בבנק או בקופת החולים.
אז הייתי שלישי, וכשיצאתי מהצילום (לקח פחות מדקה!) כבר היה שם תור ענקי בכל הקומה של הקניון.
ואני שואל למה?
במדינה שבה אחוז המשתמשים במחשוב מקוון הוא מהגבוהים בעולם שרות כל כך פשוט של צילום במצלמה דיגיטאלית ואכסון התמונה במאגר מידע - כל כך לקוי.
האם מישהו חשב לפצות את עשרות אלפי האנשים שהפסידו חצאי ימי עבודה לפחות?
מה כל כך מסובך?
