עדן אוריון www.edenorion.com
השבוע, כשבקרתי בסטודיו של חבר, נחו עיני על אחד מספרי האמנות הרבים שלו. על כריכת הספר ציור – טבע דומם של בקבוקים, כוסות וכדי משקה. עוד לא הספקתי לראות את שמו של הצייר, וכבר מצאתי את עצמי מעלעל בדפי הציורים בספר.
Still life, 1960 (Vitali n. 1197)
Oil on canvas, 35,5 x 40,5 cm
Dated on back: "1960"
ציורי טבע דומם, בעיקר של בקבוקים, כוסות וכדי משקה, וגם ציורי נוף.
הציורים מרגיעים מאוד, ומרתקים. ומייד שאלתי את עצמי, מה?!!? הבנאדם צייר כל חייו רק בקבוקים, כוסות וכדי משקה ומעט ציורי נוף? מסתבר שכן.
Still life, 1957 (Vitali n.1055) Oil on canvas, 20 x 30 cm Signed l. r.: "Morandi"
הציורים נעימים למראה, וניכר בהם הניסיון לחקור את האור, את המופלא שבעצם הקיום שלהם ולמצוא את הקו ואת המקום בהם יהפכו למופשט קיומי.
או אז הגיע שעתי לעזוב את הסטודיו, ואז הוא אמר לי. "קח אותו אתך" (את הספר) "צייר גדול מורנדי". כך התוודעתי אל ג'יורג'יו מורנדי (Morandi), צייר הבקבוקים.
Still life, 1956 (Vitali n.1013)
Oil on canvas, 35,8 x 35,2 cm
Signed l. l.: "Morandi"
מיהו מורנדי?
ג'יורג'יו מורנדי נולד לאנדראה ומריה מקפרי Maccaferri בבולוניה בעשרים ביולי 1890. הוא היה הבכור לחמישה ילדים. אחיו ג'וזפה, נפטר בגיל 11 והוא נשאר עם שלושת אחיותיו – אנה, דיאנה ומריה תרזה. בשנת 1906, החל לעבוד בעסק שהיה לאביו, אולם תשוקתו לאמנות הביאה אותו ללמוד באקדמיה לאמנויות בבולוניה. שם למד עד 1913 וקיבל את הדיפלומה. ציוניו היו גבוהים אולם הוא נכנס לוויכוחים קשים עם מוריו שלא הכירו בסגנון ובשפה הייחודיים שפיתח לעצמו.
בשנים האלה העמיק גם בחקר עבודותיו של סזאן וניסה לחקותו. כמו כן הביקורים בביאנאלה בונציה ב-1909, ובפירנצה שם זכה לראות את צירויהם של מזאצ'יו , ג'וטו, פאולו אוצ'לו ופיירו דלה-פרנצ'סקה.
באביב 1913, בביקור משפחתי, הוא מצייר סדרת ציורי נוף, בהם הוא משלב את שיטת ההתבוננות והאנליזה המיוחדת שלו לאור.
Landscape, 1943 (Vitali n.471)
Oil on canvas, 32,8 x 38 cm
ב-1914, זוכה מורנדי להציג 14 עבודות בתערוכת הפוטוריסטיים החופשיים ברומא.
ב-1915 מורנדי מגויס לצבא. לאחר זמן קצר הוא חולה, משוחרר וסובל מהתמוטטות ממנה יחלים רק ב-1918. בשנה זו מורנדי פוגש בזרם "הציור המטאפיסי – פיטורה מטאפיסיקה" (תנועה בציור שהוקמה על ידי קרלו קארה וג'יורג'יו קריקו ב-1914). בתקופה זו שנמשכת בין 1918 ל-1922 הוא מצייר את העבודות המטאפיסיות שלו .
עד שנת 1929, מורנדימועסק על ידי עריית בולוניה בהוראת ציור ורישום בבתי ספר יסודיים בעיר.
בין השנים 1930 ועד 1956 מורנדי מועסק כפרופסור לתחריט באקדמיה "די-בלה-ארטי".
(Vitali n.104 - Cordaro, 1933/6)
etching on copper, 208 x 303 mm signed and dated l. c.: "Morandi 1933"
בביאנאלה של 1948 – זוכה מורנדי בפרס ראשון בתחום הציור.
בשנת 1956 הוא מבקר לראשונה בפאריס, ובשנת 1957- הוא זוכה בפרס ראשון בביאנאלה של סאן-פאולו.
Still life, 1948
(Tavoni-Pasquali, 1948/6)
pencil on paaper, 17,5 x 25 cm
signed and dated l. l.: "Morandi 1948"
במשך כל הקריירה שלו התרכז מורנדי בעיקר בטבע דומם ובציורי נוף (למעט מספר מועט של פורטרטים). בציוריון נכרת רגישות גדולה מאוד לגוונים, צבע איזון בקומפוזיציה והבנת האור. רוב ציורי הטבע דומם עוסקים בבקבוקים, כוסות ומיכלים. אותם העמיד שוב ושוב בווריאציות שונות. יש המספרים כי לעיתים נהג לצבוע אותם בצבעים שונים כך שיתאימו יותר לקומפוזיצה אותה רצה להשיג.
מורנדי היה אחד הציירים המשפיעים ביותר באיטליה של המאה העשרים. הבמאי פדריקו פליני עשה לו מחווה בסרטו "לה-דולצ'ה-ויטה" שהציג מציוריו של מורנדי.
מורנדי הצליח להמלט מהפשיזם בכך שציוריו מזוקקים מהשפעות פוליטיות ועוסקים בציור טהור בלבד.
מורנדי נפטר בבולוניה בשנת 1964.
הסטודיו של מורנדי
למורונדי לא היה מעולם סטודיו במובן הפומפוזי של המילה. כל חייו הוא התגורר ועבד באותו חדר, בגודל בינוני עם חלון אחד הפונה לחצר מוריקה. שם גם היתה מיטתו, שולחן העבודה, מדף הספרים, שולחן הרישום וכן הציור שלו ובעצם כל עולמו.
על הקירות מדפים צרים ועליהם נושאי הציור שלו, מושאי תשוקתו, בקבוקים ומיכלים שונים. את המיכלים קנה משומשים בדרך כלל והביאם אחד-אחד אל חדרו. מורנדי סידר את המיכלים בסדר האופייני לו כאילו היו שותפיו הדוממים והאינטימיים לחיים בחדר.
הסטודיו של מורנדי קיים ועומד בדיוק כפי שהיה בחייו במוזיאון על שמו בעיר בולוניה.
מקורות וקישורים:
